עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אמממ.. בחיים האמיתיים שלי אין לי כל כך למי לפנות ולספר על הרגשות שלי, עד עכשיו הייתי מוציאה הכל על הנייר...
החלטתי לנסות להשתמש בבלוג, גם אם לא ייקראו , העיקר שיש לי מקום מפלט לרגשות שלי..(:
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מערבולת רגשות .
22/01/2013 15:43
Smadar Avikzar

מכירים את הרגע הזה שאתם כבר לא יודעים מה אתם מרגישים?

גם אם לא.. אני מכירה את ההרגשה הזאת , בואו נגיד שלא בקטע הכי טוב...

איבדתי הרבה חברות , כולל החברה הכי טובה שלי..

גם הרווחתי חברות , שהיו שוות את הסבל שעברתי  .

התאהבתי , ונשבר לי הלב. כרגיל.

ורק אתמול, הבנתי.. הבנתי ש.. אני לא צריכה לפתוח את הלב שלי מהר מדי , אני כל הזמן נותנת לאנשים הזדמנות לשפר.. למרות שגם אני לא הכי בסדר, גם אני עשיתי רע ואני מודה, אני לא יודעת אם פגעתי, אבל לטענתן של חברות שלי .. פגעתי בהחלט...*O*

 

אז ככה, אני מעריצה של וואן דירקשיין, מעריצה כבר שנה ומעריצה מאוד גדולה, בזכות זה , צורפתי לקבוצה מיוחדת וסודית בפייסבוק,

שם הכרתי את הילדה ששינתה לי את החיים , אולי אני לא שיניתי לה.. אבל היא שינתה לי, היא נתנה לי כח להיות חזקה ולעמוד על שלי,

היא תמיד הייתה שם בשבילי , גם כשפעם לא הייתי שם בשבילה.. ואני מצטערת על כל שנייה מזה.

אחרי כמה זמן הכנסתי את אחותי , היא הכירה מישהו ממש ממש חמוד שהיה חדש יחסית והתקרבה אליו מאוד .

אני סוג של התאהבתי בו .. אבל אני תמיד מרגישה עלוקה מגעילה כשאני אומרת את זה ..

הוא אמר לי שגם הוא.. אני חושבת , זה מה שהבנתי...

אני ילדה ממש קנאית ודי כאב לי לראות אותו עם מישהי שאני לא כל כך אוהבת.. אבל שתקתי , אני לא יכולה להתערבב לו בחיים.

פשוט לא . ואני גם לא אעשה את זה . אני לא רוצה לעשות את זה..

 

בעקבות הקבוצה גם קרו דברים רעים , חברות שלי "מהמציאות" באו אליי בטענות שאני מרכלת עלייהן מאחוריי הגב עם הקבוצה .

ושאני מתרחקת מהן ושאני כבר לא מי שהייתי פעם . כאן עלה לי הסעיף .

מישהו מתחשב גם בי ?! אני התרחקתי ?? אממממממ סליחה , אבל אני זו שתמיד מנסה להתקרב.

איבדתי חברה שהייתה זאת שהכי סמכתי עלייה בעולם , אבל תמיד זה היה נראה כאילו היא לא סומכת עליי בשיט.

אז הפסקתי . אם אני לא חשובה לה מספיק כדי שהיא תנסה לדבר איתי , אז אני לא יודעת מה כן.

לא ריכלתי עלייהן וזה מה שכואב , שלא מאמינים לך כשאתה מספר את האמת .

הגיעה תלמידה חדשה לכיתה שלנו, היא ילדה מדהימה . תמיד רציתי חברה כזאת , וואי היא תמיד שם בשבילי , ואני מקווה שזה יישאר ככה.

 

לאט לאט בכיתה אף אחד לא התייחס אליי, ככה הרגשתי , כל הצומת לב הופנתה לבנות שבכלל אני לא מדברת איתן, עם אחת אני לא מדברת כבר שנתיים .

בכיתי . חתכתי . היו לי מחשבות על להתאבד.

כמה זמן כל זה נמשך ? כבר משנה שעברה. השנה זה החמיר .

החלטתי להיות חזקה ולא לתת לזה להשפיע עליי. כי נולדתי שמחה , אני בנאדם עם המון שמחת חיים מטבעי .

אבל לאט לאט האנשים שפגעו בי והרסו אותי לקחו לי את השמחה הזאת והשאירו אותי בלי כלום, כמו שלוקחים לתינוק קטן את המוצץ .

 

היו רגעים שהייתי חזקה.

ועכשיו נשברתי . לגמרי. ניסיתי לעודד את עצמי. אבל כל יום אני נהיית מדוכאת יותר ויותר.

אני מנסה לצאת מזה, אני רוצה את השמחה שלי בחזרה! אבל זה ייקרה רק כשהלב שלי יחלים ממה שהוא עבר...

וזה ייקח מלא מלא זמן.. לצערי.

משלשום אני בהרעבה עצמית . אכלתי בקושי קצת לחם וכוס תה.. אני פשוט לא רעבה, הדיכאון מוציא ממני חשק לכל דבר.

ולאכול זה הדבר שאני אוהבת . לאכול ולישון D:

אבל אני בסדר, ועוד מעט אני אלך לאכול משהו. בדוק.

 

כל יום אני מתחננת לאמא שלי שתשאיר אותי בבית כי אני לא רוצה לראות בבית ספר אנשים שסתם יגרמו לי להרגיש רע עם עצמי.

בעקבות כל מה שקראתם כאן, (וקרה הרבה יותר מזה) החלטתי לסגור את הלב שלי.

זהו. מעכשיו האנשים שבלב שלי עמוק עמוק לא יוכלו לצאת , ואם הם יצאו . יהיה הדבר הכי קשה בעולם לנסות להחזיר אותם .

והאנשים שיצאו ? וואו , עוד יותר קשה יהיה לי לקבל אותם בחזרה. אם הם בכלל ירצו לחזור . מה שגרם לי לפקפק בעצמי ולהבין שאין לאנשים מה לאהוב בי חוץ מ " בלונדינית עם עיינים כחולות " מה שעוד יותר כאב.

כי ככה אני לא אוכל לדעת אם אוהבים אותי באמת או רק בגלל יופי שיש לעוד איזה בליון בנות בעולם.

 

 

 

אני אנסה להחזיר את החיים שלי למסלול השמח , כי אני ילדה משוגעת (במובן הטוב כן?) ואני אוהבת לצחוק ולעשות שטויות ..

אז... אממממממ...

wish me luck?

7 תגובות
גיל ההתבגרות
12/11/2013 01:02
Smadar Avikzar
קודם כל , יש פה אנשים מדהימים ותודה על הכל, רק גרמתם לי לחייך עם התגובות שלכם! דבר שני , וואו . עברה כמעט שנה מאז שכתבתי פה אז רק שתדעו , הילד שהייתי מאוהבת בו, טוב... היינו חברים חצי שנה , והיום הוא לא מוכן לדבר איתי , כי הוא חושב שבגדתי בו כןכן. חצי שנה לקח לי להתגבר עליו , האמת ? עדיין לא התגברתי עליו והבנות האלה בכיתה? טוב , שום דבר לא באמת השתנה . היה לנו ריב של 11 חודשים, השלמנו והתחלנו את השנה נקי. אנחנו נקראות ״חברות״ רק בשביל החיצוניות , אבל לא אכפת להן ממני. כמו שלי לא אכפת מהן . כמו ששמתם לב , הילדה השבורה הזאת, שהייתי , שבורה עדיין . אבל במחצית ממה שהייתי אז. אני כבר לא כזאת נאיבית , כמו כן אני גם חזקה . מאוד . התמודדתי עם המון דברים, המון והאופי שלי רק התחזק מזה(: אני יודעת להילחם בחזרה , וזה מצוין לדעתי בימים אלה אני עובדת על שיפור הביטחון העצמי שלי הערכה העצמית שלי , ועל אופי חזק יותר כי די כבר, כמה אפשר לתת לבני אדם לרמוס אותך? ועכשיו יש לי בחירה . איך לראות את החיים ? בדרך הראשונה - שהיא לא להרגיש, לסגור את הלב , לסמוך רק על עצמי או בדרך השנייה - לחיות ולצחוק כל רגע, לאהוב כאילו לא נשבר הלב , לצחוק כאילו מכולם לא בכיתי ולא לתת למחשבות להרוג את האושר שלי? תשובה : הדרך השנייה . כי וואלה , אלה שנות ההתבגרות , בגידות , עצב , שמחה , שגעונות , אהבות , אכזבות , אושר , בכי בואו נריע לזה! כי כולנו יכולים לעבור את זה ובעצם, זאת אולי התקופה הכי טובה שאיי פעם תהיה לנו (;
2 תגובות
השלמת פערים
20/03/2013 21:24
Smadar Avikzar

וואו . כמה זמן לא הייתי פה !!

וואו ממש המון חודשים !

אבל היי .

קרו גם דברים טובים.

גם אם אין לי משקפיים ורודים , אני עדיין יכולה לראות עולם ורוד ( ;

הגעתי למסקנה שבעצם אין לי מה לכעוס על החברות שעשו לי קשה ורע. הן פשוט כמו לא אצלי במוח יותר .

יש לי עולם משלי . והן לא שם.

אני עברתי את זה וכבר לא אכפת לי יותר (:

 

אני צריכה להיות בוגרת לא כמו ילדה בגן !

 

כתבתי שיר שתיאר את המצב שלי עד כה, אני רוצה שתגידו מה דעתכם , כי המילים באו ממקום ממש עמוק של כאב ועומק.

 

 

יש עוד דקה וצריך לחכות

למה אני לא יכולה כמוך לחיות ?

השקט הורס הכל מבפנים

כמו בניין מרוסק עשוי לבנים

וכל הכאב שעברתי כמו מסע של עינויים

חדר לתוך גופי והכל הפך לשברים

 

אני רוצה שתרגיש מה שהרגשתי

ותבין למה עשיתי מה שעשיתי

ותבין את כל מה שעברתי

ותבין על בשרך את כל מה שחוויותי

כאב ואשליות פחד וניפוצים

כאב ודמעות בלילות

סיוטים לא נגמרים

 

אבל היי היי הכל עובר ואז בסוף, היום התבהר.

השמיים יבואו כי הם תמיד כחולים

והחיוך יחזור והדמעות יעלמו לעולמי עולמים

בלי כאב אני יכולה להתמודד עם הפחד בנשמה

כל על הכל יעבור בקרוב

רק עוד טיפה לזכור

למה החזקתי שם עוד.

 

 

 

זה באמת מתאר את מה שעברתי ...

שיהיה לכם יום מדהים (:

 

0 תגובות
השתדלות
23/01/2013 10:00
Smadar Avikzar
הגעתי לבית ספר . מה שלא רציתי ... כרגיל , הבנות נמצאות בקבוצה משלהן , וזה בסדר כי יש לי את החברות שלי שכן דואגות לי(: זאת שכועסת עליי ? היא מעדיפה לא לשבת לידי . אז אממממממ איך אומרים ? גם אם נעלם לי כל כח הרצון , אני עושה את זה. אני אשנה את החיים שלי!! אני לא יכולה פשוט לתת לאנשים לפגוע בי , ולחכות שיבינו את זה וייבקשו סליחה . זהו מעכשיו , אני לוחמת. לגמרי . אני אתחיל לעשות דברים שטובים לי ללב, דברים שאני אוהבת ואני אספיק להיתקע על כל דבר קטן שמופיע לי בחיים ומנסה להכשיל אותי, בחיים יש מלא מכשולים , וכדי שנגיע לסוף ונגיד שאנחנו מנצחים, צריך לעבור את המכשולים ולנצח אותם ולא סתם לעקוף אותם מסביב . כי זה נקרא רמאות. החלטתי את התכניות שלי , אני אתנדב למשהו , תרומות , ילדים חולי סרטן , צער בעלי חיים . כל דבר . אני אפתח את הכשרונות שלי . אני אשאף אוויר ואלמד את החיים בדרך הטובה ביותר! אנשים הכשילו אותי ואתמול פשוט מצאתי את עצמי שבורה, נשברתי . מה שלא קרה לי בחיים . במשך שעה וחצי בכיתי בחדר חשוך עם נר קטן שדולק בזמן שאני שומעת אבריל לאבין. אין יותר . לא. פשוט לא . לב שלי ? תחלים מהר , כי אנחנו מנצחים במסע הזה .
3 תגובות
סגירת מעגל
22/01/2013 21:05
Smadar Avikzar

החלטתי . שום דבר לא יישתנה עד שאני אשנה אותו בעצמי .

אז זה מה שהחלטתי לעשות .

והדבר הראשון היה לסגור מגעל עם אנשים , אנשים שהיו חשובים לי יותר מדי זמן...

יצאתי מהבית , לקחתי את הטלפון איתי ופשוט חייגתי .

כן לכל האנשים שפגעו בי , שגרמו לי דכאון ולהרעבה ולחתכים .

ופשוט... פשוט דיברתי איתם על איך "פגעתי" בהם ועל איך נפגעתי.

 

מסתבר שהם כעסו כי הם חשבו שהתלמידה החדשה (שהיא חברת אמת) "הרחיקה" אותי . בעיניי היא ממש לא . כי היא חברה אמיתית וכיף לי להיות איתה .

אחרי שפתרתי את כל הבעיות . כרגיל וכאופייני לי . צצו בעיות חדשות .

 

היה לנו שבוע שעבר טיול שנתי . הכרתי בן חדש, שהגיע לפני כמה חודשים לבית ספר. זוכרים את זאת שאני לא מדברת איתה שנתיים?

וול, היא דלוקה עליו ! ואני לא ידעתי!!

פתאום אחת מהחברות שאיבדתי התקשרה אליי אחרי שהבטיחה לחזור אליי כשביקשתי לסגור מעגל ואמרה לי את זה..

הייתי בשוק.

היא אמרה לי שכל הטיול נראה כאילו ניסיתי לחבל בכוונה ובכוונה דיברתי איתו .

נפגעתי מזה מאוד, דווקא כשחשבתי שהכל יהיה בסדר.

ועוד אחרי זה היא אמרה לי שייקח לה זמן לסלוח לי , כי עשיתי את זה לחברה שאני לא מדברת איתה שנתיים וכי כל פעם שמישהו דיבר איתה אני נדחפתי ולא התייחסתי אלייה בכלל !

איך !? איך לעזאזאל איךךךך?!!?

 זמן לסלוח לי ? על מה ?! על זה שהכרתי מישהו חדש שבכלל לא ידעתי שיש עליו קראש ?!

הנה עוד סיבה לדיכאון . אחרי שחשבתי שכל זה ייעלם .

 

 

לפעמים אני רוצה לברוח מכאן . ממש לברוח . לאי בודד עם מי שאני אוהבת . וזהו . לחיות שם בלי בעיות .

 

 

וכרגיל  פה זה לא נגמר...

 

אז אממממ.. ברוכה הבאה לחיים שלי . זה מה שאני עוברת ביום יום .

אני מנסה לשפר ובונה מחדש,

ואנשיםם חושבים שזה נחמד להרוס .

 

0 תגובות